המנה היפה היא לא המנה שמזמינים
צלחת שנבנתה לצילום לא מספרת מה יוצא מהמטבח בשישי בצהריים, כשיש לחץ. מי שכבר אוכל אצלכם מכיר את הטעם. מי שעוד לא הגיע רוצה לדעת מה להזמין, ולא רק מה לצלם.
מסעדות בישראל·
בין משמרת למשמרת אין זמן לשבת על פוסט. תמונה של מנה מסודרת לצילום, בלי לומר מתי יש מקום ומה אנשים באמת מזמינים, לא ממלאת את שישי. מי שמחפש מסעדה רוצה לדעת אם כדאי להגיע, לא לראות עוד צלחת שנראית כמו של כולם.
בלי הבטחות מוגזמות
תוכן שאפשר לשמור
דוגמה מלאה למטה
מי שנכנס לאינסטגרם כבר ראה המון מנות מצולמות מלמעלה, ואת אותו משפט על «טעים בטירוף». הוא לא בוחר מסעדה לפי הרוטב שבתמונה. הוא בוחר לפי שעה, מקום ישיבה, ומנה שאפשר להזמין גם עם ילדים.
צלחת שנבנתה לצילום לא מספרת מה יוצא מהמטבח בשישי בצהריים, כשיש לחץ. מי שכבר אוכל אצלכם מכיר את הטעם. מי שעוד לא הגיע רוצה לדעת מה להזמין, ולא רק מה לצלם.
תמונה בלי לומר אם יש מקום בשישי, אם צריך להזמין, וכמה זמן מחכים, משאירה את האנשים בטלפון. הם אוהבים את התמונה ולא מגיעים.
את המשפט הזה כל מסעדה כותבת. סועד מחליט לפי דבר שאפשר לבדוק: מתי פתוח, אם יש מנה בלי גלוטן, ואם יש מקום לעגלה. לא לפי סיסמה.
אין צורך לצלם כל מנה שיוצאת. פוסט אחד, שמישהו שומר לפני שישי, עוזר יותר משבוע של צילומים בלי הסבר.
שם של מנה לבד לא מספיק. עדיף לפתוח בשישי בצהריים, בערב של חמישי, או במנה שלוקחים הביתה אחרי העבודה. השורה הראשונה צריכה להתאים ליום שבו אתם רוצים למלא שולחנות.
חמש שקופיות, תמיד באותו סדר: פתיח, הבעיה, מה מזמינים, הטעות הנפוצה, ומה לבקש בסוף. לא שמים את כל התפריט בפוסט אחד. כותבים מתי מגיעים, למי המנה מתאימה, ואם צריך להזמין מקום.
חמש עד שמונה תגיות מספיקות: סוג המקום, המנה או הארוחה, והעיר או השכונה. מסעדה בבאר שבע לא צריכה ערימה של תגיות באנגלית כמו food, yummy ו-instafood. רוב האנשים לא פותחים את התגיות, ולכן התיאור עצמו צריך להיות מובן. שאלה בסוף, למשל אם באים עם ילדים או בזוג, מביאה תגובה אמיתית יותר מהמשפט «הקישור בפרטים».
עדיף פוסט אחד טוב מעוד תמונת מנה בלי הסבר
במסך הבית מזינים את שם החשבון, ומקבלים פוסט, קרוסלה, סטורי או סרטון לפי העמוד שלכם. בלי סיסמה לאינסטגרם.
אפשר להעתיק ולשנות את הפרטים
מה מזמינים בשישי בצהריים, לא מה שהכי קל לצלם
זו טיוטה לדוגמה, לא תפריט של מסעדה מסוימת. לפני פרסום בודקים שהמנה באמת בתפריט, ושהשעות נכונות.
חמש השקופיות
1. פתיח
מה מזמינים בשישי בצהריים, לא מה שהכי קל לצלם
מנה שיוצאת גם כשהמטבח עמוס. מתאימה למי שבא עם המשפחה, לא רק לתמונה.
2. הבעיה
המנה לצילום נגמרת, או שלא מגיעה ככה לשולחן
בשישי בצהריים המטבח לא עוצר בשביל צילום. מנה עם הרבה קישוט מתעכבת, ומי שבא עם ילדים רוצה משהו שאפשר להזמין בלי לחכות שעה.
3. מה עושים
מנה אחת ברורה, ושעה שכדאי להגיע
כותבים את המנה שאנשים באמת מזמינים בשישי. כותבים אם כדאי להגיע בשתים־עשרה או באחת, ואם צריך לשריין מקום. אם יש מנה בלי גלוטן או מנה לילדים, כותבים את זה במשפט אחד.
4. הטעות הנפוצה
לא מצלמים מנה שהסועד לא יקבל
אם בצלחת של האורח אין את כל הקישוט מהצילום, לא מעלים את הצילום. לא כותבים שיש מקום פנוי אם הספר מלא. ומנה שירדה מהתפריט יורדת גם מהפוסט.
5. הסיום
שמרו לפני שאתם יוצאים בשישי
כתבו בתגובות אם אתם באים עם ילדים, או מעדיפים שולחן לשניים.
מה מזמינים בשישי בצהריים, לא מה שהכי קל לצלם
בשישי בצהריים לא מחפשים את המנה הכי יפה לצילום. מחפשים מקום, שעה, ומנה שיוצאת גם כשהמטבח מלא.
אצלנו בשישי מזמינים את המנה הזו, לא את הצלחת שנבנתה רק לתמונה. עדיף להגיע בשתים־עשרה אם אתם עם ילדים, ובאחת אם אתם שניים. בלי הזמנה מראש אי אפשר להבטיח שולחן.
לא מצלמים מנה שהסועד לא מקבל. לא כותבים שיש מקום אם אין. ומנה שירדה מהתפריט לא נשארת בפוסט.
שמרו את הפוסט לפני שישי. כתבו בתגובות אם אתם באים עם ילדים, או מעדיפים שולחן לשניים.
אם המקום שלכם הוא בית קפה, מקום של ערב, או מטבח בלי מנות לילדים, אל תעתיקו את המנה מהדוגמה. תעתיקו את הסדר של הפוסט. שלושה שינויים מספיקים כדי שהפוסט יהיה שלכם:
פוסט אחד בשבוע על מנה או על שעה שאתם רוצים למלא, ועוד כמה סטוריז מהיום עצמו, מספיקים. תמונה כל יום בלי שעה ובלי הסבר לא ממלאת שולחנות.
הם מביאים לבבות יותר מאשר הזמנות, אם לא כתוב מתי לבוא ומה להזמין. תמונה אחת של המנה שיוצאת באמת, עם שעה והאם צריך להזמין מקום, עוזרת יותר מעשר צלחות מסודרות.
חמש עד שמונה. סוג המקום, הארוחה, והעיר או השכונה. תגיות באנגלית כמו food ו-yummy לא מחליפות את שם העיר. התיאור צריך להיות מובן גם בלי התגיות.
אם המחיר יציב, כן. הוא חוסך הודעות ומביא מי שמתאים. אם המחיר משתנה כל שבוע, עדיף לא לכתוב מספר ישן. פוסט עם מחיר לא מעודכן מרגיז יותר מפוסט בלי מחיר.
כן, אם מצלמים את המנה כמו שהיא מגיעה לשולחן, באור יום, בלי להוסיף דברים שלא יוצאים לסועד. אנשים באים בגלל שהם מבינים מה יקבלו, לא בגלל צילום של מגזין.
במסך הבית של TRENDIFY מזינים שם משתמש ציבורי, ומקבלים פוסט, קרוסלה, סטורי או סרטון לפי העמוד. אין צורך בסיסמה לאינסטגרם. לפני הפרסום בודקים את הטיוטה: מחליפים למנה ולשעות שלכם, ומוודאים שהמנה באמת בתפריט.
הדוגמה כאן היא רק התחלה. במסך הבית אפשר לבנות את הפוסט הבא לפי העמוד שלכם, בלי סיסמה לאינסטגרם ובלי כרטיס אשראי ליצירה הראשונה.
אותו מבנה, מצב אחר. בחרו את המקצוע שלכם.
האתר משתמש בעוגיות ובאחסון מקומי להפעלת השירות (התחברות, העדפות ושפה), לשיפור חוויית השימוש ולאנליטיקה/שיווק. פרטים נוספים ב־ מדיניות פרטיות.